הרחקת יונים היא אחת מאותן עבודות שנראות פשוטות מבחוץ ומתגלות כמורכבות בפועל. אנשים מתקינים רשת או דוקרנים, נהנים משבועיים של שקט, ואז שומעים שוב את אותו רחש מוכר מעל החלון. התסכול מובן — אבל ברוב המקרים היונים לא “חזרו כי הן עקשניות”. הן חזרו כי משהו בעבודה לא נסגר עד הסוף. ריכזנו כאן את שש
שני שבועות לפני מסירת הדירה, כמעט תמיד צץ אותו ויכוח: השוכר בטוח שהקירות במצב סביר, בעל הדירה רואה חורים מסמרים, כתמים מעל הספה ופס אפור לאורך המסדרון — ופתאום הפיקדון על השולחן. רוב הוויכוחים האלה לא נובעים מרוע לב אלא מכך שאף אחד מהצדדים לא הגדיר מראש מה נחשב בלאי סביר ומה נחשב נזק. הנה
רשת נגד יונים היא אחד הפתרונות היציבים שקיימים, אבל היא לא נצחית. אחרי כמה עונות, ולפעמים אחרי חורף אחד קשה במיוחד, מתחילים לראות סימנים: פינה שצנחה, פתח קטן שנפתח ליד הקיר, חוט אחד שנקרע ומשך אחריו עוד כמה. מהרגע הזה זה עניין של ימים עד שיונה מוצאת את הפרצה — ויונים לא שוכחות מקום שהיה